רמות מנשה
חסר רכיב

ילדותי - טקסט שדני בקס הקריא בפתיחת תערוכת צילומי ארכיון

02/08/2018


" בגן העדן של ילדות
אשר היה פורח

הייתי חלק מהנוף היום אני אורח"

בגיל 4 הגעתי עם אמי ושתי אחיותיי לקיבוץ בשנת 1961. קבלנו חדר ב "רכבת" בשכנות למקס ואביבה ובנם תמיר

שהיה בקבוצת הגיל שלי.

"רכבת"  מפני שזה היה המבנה הארוך ביותר בקבוץ בו גרו כ 8 משפחות.

זכור לי ששתלנו דשא בחוץ סביב כיור האבן המשותף לכל הדיירים, הכיור היחידי בו רחצנו פנים וידיים ובקיץ שימש לנו גם כברכה.

הייתה בריכה קטנה גם בבית הילדים ובריכה גדולה יותר מאחורי בית הילדים וכמובן הבריכה עם המקפצה של כל הקיבוץ בה כשגדלנו

היינו משחקים קדרים באים וצוללים עד הביוב כשלכל הבנים בגד ים זהה כחול לבן עם שרוך קשירה בצד.

היו בקיבוץ ילדים, חברים וסבים למשל:

סבא מלינוף – שהייתה לו את הטלויזיה הראשונה בקיבוץ עם אנטנה גבוהה בדשא שליד ביתו.

סבא למשטיין – שהיה מחלק דואר.

סבתא למשטיין – שעבדה בספריית הילדים.

יעקב גורביץ הספר של הקיבוץ

סבתא רצה, סבתא לוטה,סבים גולדשטיין, אמא של מריקו  ועוד.

לבעלי החיים בקיבוץ חלק חשוב מאוד בהתפתחותנו:

חזיריה, רפת ,לול, דיר, משק הילדים, כלבי החברים וכלבי הילדים, סילונה הסוסה של בלו רתומה לעגלה, ציד הכלב של עלי ששמר

בפתח החשמליה, אמיץ הכלב בוקסר המפחיד של אברהם דיאמנט.

ציפורים כמו חוחית, חנקן, אדום החזה, ירגזי, ירקוני.

ליד פינת הזכרון עמד מגדל המים ובלילה היה קונצרט של קרקורי צפרדעים שליוה את שנתינו.

לא אשכח את מבצע "ניקוי" הכלבים בקיבוץ בו נלקחו כל הכלבים ל"צער בעלי חיים" כולל כלבתי רקסי עם גוריה.

ים של דמעות שפכנו מצער.

בכיתת "מעיין" אני זוכר את בלקי ואת לגי.

במשק הילדים שהיה באחריותנו היו טווסים, אווזים, פניניות, בירכיות, תרנגולות ,עיזים,

שובך יונים תוצרת הנגריה של יעקב גורביץ והאתון חבוזי.

בטיולי הלילה שעשינו בקיץ לבושים בפיג'מות היינו רואים את הגחליליות הזוהרות בתוך השיחים.

את בעיית הכלבים המשוטטים פתרו צ'צו וחיים לירטנרי שהיו צולפים בהם ביריות תוך כדי דהירה בג'יפ של הפלחה.

שעות הפנאי

במבנה החזיריה שכבר הפסיק לשמש לחזירים נבנה מחסן אופניים לשימוש הילדים.

הייתה תורנות בין הילדים לקבלת האופניים לפרקי זמן קצובים. כך היינו נוסעים בשיירות

ברחבי הקיבוץ נהנים מחוויית הרכיבה המשותפת.

בימי שישי אחה"צ היינו מתאספים על הדשא הגדול מול חדר האוכל לשחק כדור רגל כיתה נגד כיתה,

או להפריח עפיפונים תוך כדי ניסיון להפיל את העפיפון שהפריח ילד אחר לידינו.

ביום שלישי אפשרו לנו לבלות באופן עצמאי במקום מנוחת הצהריים, זה היה הזמן לבנות מעון, לגנוב מסמרים מהנגרייה

או לחדור דרך הגג לסנדלריה של פלק על מנת להוציא את סהרוני המתכת שהוא היה נועץ בסוליות הנעליים

ואנו היינו עושים מהם משרוקיות.

גם המחסן בסככה של המטעים היה יעד מבוקש עבורנו, משם היינו לוקחים את הנייר פרגמנט בכדי לבנות ממנו עפיפונים.

דרך הפתח במטבח ששימש את החברים בסיום הארוחה להשליך את כלי האוכל לתוך אמבטיות עם מים וסבון,

היינו נכנסים למטבח ואוספים אוכל לכלבנו מהסירים עם האוכל שהמבשלות הכינו לחברים.

בעונת קציר התחמיץ היינו מתאספים סביב בור התחמיץ ונהנים לקפוץ על הירק הרך שנערם בבור.

שם גם היינו קופצים מטפסים ונהנים לשחק בגרעני הכותנה שאוחסנו במתבן, או משחקים מחבואים  בין חבילות החציר.

פעילות ספורטיבית

הקבוצה הנערצת עלינו הייתה הפועל רמות מנשה בכדורגל. היינו מגיעים לעודד בכל המשחקים.

למשחקי החוץ הגענו בעזרת המשאית של הפרדס נהוגה ע"י משה רז.

אני זוכר את שמוליק בשער ובמגרש את לאו, ז'קו, חיים לירטרנרי, אליעזר ילס ובקווים יעקב גלזר מקלל בספרדית.

אהרון גלוסקא שחק בנבחרת הכדור עף של עין השופט בליגה הלאומית ולפעמים בתחרויות חובבניות שהיו בקיבוץ

הוא היה מפגין את כשוריו מול שחקנים אחרים כמו השו לפני שהשו עבר לטניס.

על מגרש הכדורגל של חברת הילדים היו מלחמות קשות על הזכות לשחק בין ילדי חברת הילדים לנערים מחברת הנוער אלון.

לעיתים מלחמות אלו היו מלוות בזריקת ביצים של ילדי הקיבוץ על ילדי חברת הנוער אלון .

השחקנים הבולטים בחברת הנוער היו שלמה לירן ויגאל.

פעילויות נוספות

שחקנו הרבה בחוץ והרבה ביחד משחקים כמו מחניים, תחנות, 6 דגלים, גומי, סטנגה, גולות, קלאס, חמש אבנים, פלונטר,

רווק זקן, כסאות מוזיקליים, עמודו, תופסת, תופסת בית חולים, דג מלוח, מחבואים, סקטים ועוד.

גם משחקים מסכני חיים היו לנו, כמובן שלא היינו מודעים לסכנה:

היינו לוקחים מפתחות של ארונות שהיה בהם צינור חלול ממלאים אותו בגופרית שהורדנו מגפרורים ונועצים מסמר בקצה הצינור.

בעזרת חוט הקשור למפתח ולמסמר היינו מתיכים את המסמר בקיר בעוצמה רבה, המפתח דחס את הגופרית וגרם לפיצוץ מרעיש

שהיה מטרת המשחק.

סיכון נוסף שזכור לי הוא טיפוס לילי עם פנסים ומקלות עד לגג הפנימי של מגדל התחמיץ בו נהגו לישון יונים רבות.

בעזרת הפנס היינו מסנוורים אותן ובעזרת המקל מפילים אותן מטה ולמטה הן היו נאספות לתוך שקים.

יונים אלו היו נסגרות בשובך למספר שבועות ולאחר מכן היו משוחררות אך חוזרות מעצמן שוב לשובך.

היו שעורי ריתמיקה עם ליאה, שעורי ציור עם נחום הס בהתחלה במועדון חברת הילדים ואחרי כן בצריף המצויר

שקירותיו החיצוניים צוירו ע"י הילדים.

סרטים ראינו אחת לכמה חודשים שהוקרנו על סדין לבן שנתלה על אחד מקירות הכיתות ואנו ישבנו על כסאות תחת כיפת השמיים

כשצ'צו היה מפעיל את מכונת ההקרנה.

בחופש הגדול היינו כל יום בבריכה פעם בשבוע או שבועיים נוסעים לחוף טנטורה לבלות בים ושבוע

אחד הוקדש ל" הבראה" ממנה אני זוכר רק את הארוחות החגיגיות עם שולחנות עטופים במפות לבנות בקבוקי מיץ פז אשכוליות

ותפוזים ואוכל מפנק שכלל שניצל וצ'יפס.

לקראת אירועים מיוחדים רחלקה או זאב רונן היו הופכים אותנו לשחקני תאטרון ומעלים אתנו הצגה בכיכובנו.

השתתפתי בהצגות "זרעים של מסטיק" שביימה רחלקה ובסיום כיתה ו' "הלבנה מעל הגג" שביים זאב רונן.

חווית החגים

חווית החגים נצרבה עמוק בתוכי:

ראש השנה עם הברכות המסורתיות של לאו ועקיבא בערב החג.

אך לפני כן טקס הכנת הברכות עם איחולי שנה טובה למקומות העבודה למשל ל:

מריקו חצרן הילדים שהיה מביא לנו את ארוחת הצהריים רכוב על רכב ייעודי בעל שלושה גלגלים.

גדעון מורה לשחיה.

לאו וסטפי הציירים.

יומו רכז הקניות שהיה מביא מציאות משוק הפשפשים.

פנצ'ו התברואן עם הטרקטור האדום שרוקן את פחי הזבל.

פלק הסנדלר ועוזרו.

רפת ועובדיה הרי, חנה ורנר, בוריס, לאו, עמי קורקין, חסן...

עלי החשמלאי

עובדי המוסך צ'פ, דוד אקהיזר ומשה שהם

מסגריה בה עבדו יחזקאל בלונדר, מריקו, טוני ואגוסטין.

דיר והעובדים נחמיה, אורי גיסר,יפה גלפרן, יוג'ו .

לול והלולנים מרדכי הגבוה, בשקה, יהודה רוסק.

בנין – יעקב פלך

מטבח – הניה, רחל אופניר, אסתר גלרשטיין, קלרה שילינג, פני פרנקל, קלרי מטלון, פנינה ו', פנינה שוהם ואימי חווה לנדקר.

מתפרה – מרדכי טובין, מרים גלזר, והניה שסרגה סוודרים.

קומונה – אסתר יצחקי, אסתר סולומון, אסתר גלרשטיין, דורה, צ'ילי, חיה גורביץ, רחל בן חיים.

פלחה – בוריס, צביקה אייזנפלד, מוריץ, אורי ו'.

מכוורת – בלו

צריף התעמלות- פנינה ו'

מטעים – ארטורו למשטיין, יצחק גולן, מרים לנדקר, הנייק.

פרדס – משה רז, משה חן.

נוי – דב זלינגר, דוד בן חיים.

חזיריה – צ'צו.

בית תינוקות – סבקה, פנינה רפאלי.

מכבסה – אלה.

הנהלת חשבונות – ורה, דורית, קלרה שילינג, הרי, בשקה.

משאית סקניה – מאיר רפאלי.

חינוך – צ'ונגה, רניה, מאיה, מירלה, בת עמי, חני, ציפורה, נחום הס, לאה עדי, רינה, זהבה, יהודית ים, חווה לנדקר, רחל למשטיין,

פני פרנקל, עירית הס, יפה למשטיין, מלכה רז, יצחק זקס, סוניה, נורקה, סליה...

חצרן ילדים – מריקו, יעקב שפירא.

מרפאה – מניה, ניצה שפירא

אקונומיה – ליאורה וסרלאוף, חנה בלונדר, בלהה, חנה ורנר, מאיר רפאלי בוריס, פפה ...

רכוז משק וגזברות – לוצ'ו, גרט פרנקל, ארטורו, משה רז, אברהם דיאמנט.

מזכירות – שמשון הלפרין, ריטה, אורה

ואני מתנצל על אנשים שלא זכרתי וטעויות שעשיתי וזמנים שבלבלתי...

סוכות עם שרשרות הרימונים והחרובים שקישטו את הסוכה.

חנוכה התאפיין עם סביבון ההפתעות, בחלונות מקושטים בצבעי הצלופן ותהלוכת לפידים בהובלתו של מאיר רפאלי עם האקורדיון.

פורים עם שלל התחפושות וכמובן ההופעה בכיכובם  של בלו ויעקוב גלזר שהתאמצו מאוד להצחיק.

את חג הפסח חגגנו במוסך שקירותיו כוסו ביריעות בד גדולות עליהם לאו צייר ציורים בנושא החג.

יעקוב גורביץ מוביל את הסדר, הילדים בסנדלים חדשים וחולצות לבנות, הזמרים הקבועים נחמיה, לאו, רחל למשטיין,

פנינה רפאלי וכמובן המקהלה בניצוחה של רינה.

ביום העצמאות לבשנו חולצות לבנות וענדנו סמל שהופק לכבוד החג. בערב החג מפקד אש ורונדו שהוביל יוג'ו.

בל"ג בעומר היינו עושים לעצמינו חץ וקשת. הקשת מענף של שיח ההרדוף והחץ משמיר יבש עם משקולת חוט ברזל בקצה.

חג שבועות חג הקציר. תחילה טקס קצירת העומר ולאחריו חג הביכורים בו יושבים על חבילות חציר

וצופים בביכורי הענפים שעשו ביניהם  תחרות נושאת פרסים מי מכין את התצוגה המרשימה ביותר.

במהלך הטקס רכז המשק מסכם את הישגי השנה שחלפה ואז ריקוד בנות הכפר המסורתי של החג.

מהוואי כתת מעיין

חונכנו לקום לגלגל את השמיכה כנקניק להצמיד לקיר ואז לכסות בכיסוי מיטה כך שתתקבל ספה קטנה.

בימי שלישי בערב מתקלחים נכנסים למיטה וקוראים משמר לילדים עם כוס תה.

לעיתים יגאל ברקת היה מנגן לנו בכינור או מקרין לנו סיפור בפנס קסם.

מאיר רפאלי היה מספר לנו על פופאי המלח שאכל תרד ונהיה חזק.


כתב – דני בקס


חסר רכיב